פריץ לנץ, מבכירי מדעני הגזע ברייך השלישי, קבע בשנות השלושים כי "הנציונל-סוציאליזם אינו אלא ביולוגיה יישומית." קביעה זו, שהפכה שגורה בפי מנהיגים נאציים בכירים, מצוטטת ברבים מהמחקרים העוסקים בתורת הגזע הנאצית. אולם כיצד הבינו מדעני גזע נאצים את המושג "ביולוגיה"? האם ראו בה קטגוריה מדעית ונטורליסטית גרידא, כפי שאנו מבינים אותה? הרצאה זו תבקש להתחקות על ניסיונותיהם של מדענים ותיאורטיקנים של גזע בשנות העשרים והשלושים לנסח מושג חדש של "ביולוגיה" על רקע הירידה במעמדו של הפוזיטיביזם המדעי ועליית קרנה של פילוסופיית החיים (Lebensphilosophie) ועולם המושגים ההוליסטי והוויטליסטי. הנחות היסוד הוויטליסטיות אפשרו להתגבר לא רק על הבעיות שהערימה תורת התורשה המנדליאנית לפתחם של חסידי השקפת העולם הגזעית, אלא אף לנתץ את ההבחנה הפוזיטיביסטית בין "עובדה" ו"ערך," בין "מה שיש" ו"הראוי שיהיה,"ולהפוך בכך את אנתרופולוגית הגזע לכלי של שינוי חברתי. עמדה זו, נבקש לטעון, היא שעמדה ביסוד הדרישה להכפפת המדע לצו האידיאולוגי ואפשרה את העלאתו של הגזע לדרגה של עיקרון עליון; הגזע נתפס אפוא לא רק מצע להתחדשות לאומית אלא יסוד להשקפת עולם ומערכת ערכים חדשה, אשר אינה שואבת את סמכותה מכוחן של אמִתות אוניברסאליות מופשטות אלא מהסובייקטיביות העמוקה של החיים עצמם.

    יום א', 5 בנובמבר ,18:00 בית הסטודנט, בניין 502 חדר 43, אונ' בר-אילן.

    #Colloquium

    ©2020 The Graduate Program in Science, Technology and Society at Bar-Ilan University.