מראשית הקמתן של הערים המודרניות המחקר האנתרופולוגי ביקש לפצח את התרבות שצומחת בהן, את אותו "אלגוריתם אורבני". הרצאה זו תתמקד בתרומה הפוטנציאלית של אנתרופולוגיה להבנת צמיחת התופעה העכשווית של הערים ה"חכמות", המטמיעות מגוון של אלגוריתמים ממוחשבים בתחומי פעילותן. לצד הגישה הנלהבת, הרואה בפרויקטים מתחום הערים החכמות ככאלה שבכוחם לשפר ניהול תשתיות )חשמל, תחבורה, מים, תברואה, תאורה ועוד(, לייעל שירותים עירוניים, להעלות את רמת הביטחון, לפתח מנגנוני דמוקרטיזציה וניהול קהילתי ועוד, קיימת גם גישה סקפטית אשר מתריעה מפני הרחבת פערים דיגיטליים, מפני העמקת המעקב הדיגיטלי והפרת זכויות הפרט, מפני שימוש לרעה בנתונים אישיים ומפני עריצות השלטון האלגוריתמי. גישה אנתרופולוגית לחקר הערים ה"חכמות", שנמצאת היום רק בראשית התהוותה, יכולה להעשיר את השיח המדעי והציבורי ולהציע נקודת מבט שחורגת מגישה נלהבת או מתריעה. בהרצאה זו אציג מספר הסברים למיעוט הקולות האתנוגרפיים בשדה ולאחר מכן אציג שני מקרי מבחן מישראל שיוכלו להצביע מגבלות הטכנולוגיה, על הצורך האינטנסיבי באלתורים ועל האופנים בהם אי-שוויון אתני, לאומי ומעמדי משועתק באופני הפיתוח, היישום והשימוש בפלטפורמות דיגיטליות.
יום א', 30 בדצמבר, 18:00, בית הסטודנט, בניין 502 חדר 43 , אוניברסיטת בר-אילן
מידע נוסף: 03-5317756 או oren.harman@gmail.com