הגברת-אזרחית מן האויקוס הקלאסי, הנזיר הפילוסוף מן האקלסיה הנוצרית והצרכן ריבון מן השוק הניאוליברלי: כלכלה השוואתית של שלושה אתוסים מכוננים
מחקרי הגנאלוגיים שהתחקו אחר שורשיה של הכלכלה בת זמננו אפשרו לי לזהות שלושה מוסדות מרכזיים בהם התנהלה הכלכלה לאורך ההיסטוריה של המערב. ראשיתה של הכלכלה (אויקונומיה) כצורת הידע של ניהול (נמאין) משק הבית (אויקוס) ביוון הקלאסית. לאחר מכן, בסדרה של תמורות בנות מאות בשנים התייצב מובנה כהתבשרותו של בן האלוהים בכנסייה (אקלסיה) הנוצרית בעת העתיקה המאוחרת. לבסוף, לאחר סדרה נוספת של תמורות התייצב מובנה כפי שאנו מכירים אותו כיום מתורת הכלכלה בת זמננו, ככלכלת השוק הניאוליברלי בו מתנהלים חיינו. מחקר גנאלוגי זה אפשר לי להצביע על דמיון רב, ומפתיע, בין הכלכלות השונות על אף השוני הרב בין מוסדות בהם התנהלה הכלכלה והמושא המכולכל. כך למשל, עלה בידי לאתר הגדרה משותפת לכלכלה בשלוש מוסדות אלה של כניהול מחושב של עודפות במטרה לייצר עודף, כמו גם להתחקות אחר הדמיון ביחסיה עם הפוליטיקה והפילוסופיה בכל אחד ממוסדות אלה. דמיון זה מהווה את המסד לתכנית מחקר אותה אכנה 'כלכלה השוואתית' שאת ממצאיה הראשוניים אציג בהרצאה בה אדון בשלושת הסובייקטים המרכזיים של הכלכלה (מי שמכונים כיום בעוורון מגדרי ההומו אקונימוקס – האדם הכלכלי): הגברת-אזרחית, הנזיר הפילוסוף והצרכן הריבון. בשונה ממחקר גנאולוגי שיתחקה אחר האופן בו התגלגלה דמותה של הגברת האזרחית אל גופו של הצרכן הריבון, אדון בהרצאתי באתיקה השונה המאפיינת כל אחת משלושת הסובייקטים. מחקר השוואתי זה, כך ניתן לקוות, יאפשר דיון ביקורתי וחדשני החורג מהמגבלות הידועות של מחקר גנאלוגי באתיקה הנגזרת מניהול חיינו במסגרת כלכלת השוק הניאוליברלית.